פרארי ממשיכה להתקדם עם שדרוגים, אך יחידת ההנעה נותרה החולשה המרכזית

פרארי הציגה בגרנד פרי של ארצות הברית באוסטין את חבילת השדרוגים האווירודינמית הגדולה האחרונה שלה העונה. לפי ניתוח של הכתב הטכני פאולו פיליסטי, הביצועים בטקסס אינם נובעים רק מהשדרוגים האחרונים, אלא מהשפעה מצטברת של חבילות עדכונים שנבנו זו על גבי זו.

ה-SF-26 התגלתה כבר בתחילת העונה כפלטפורמה שמגיבה היטב לפיתוח. לאורך העונה הקבוצה טיפלה בכמה מחולשותיה הראשוניות, בהן נטייה ליצור גרר מופרז, והרחיבה את חלון ההפעלה של המכונית כך שתהיה תחרותית במגוון רחב יותר של מסלולים. צוות ההנדסה בהובלת לואיק סרה איזן בין הדרישות האווירודינמיות לאופי המכני של המכונית.

השדרוגים גם סייעו לפצות על חלק מהמגבלות של יחידת ההנעה של פרארי, שנותרה חולשה יחסית. ככל שהשלדה השתפרה, המגבלות של המנוע בולטות יותר. אפילו מהנדסים מקבוצות יריבות רואים בשלדה ובמערך המתלים של המכונית תכנון מוצלח במיוחד.

לפי הניתוח, חולשת יחידת ההנעה אינה תוצאה של פשרות באריזה לטובת האווירודינמיקה, אלא של החלטות תכנון יסודיות ביחידה עצמה. אחת הדוגמאות היא בחירה בטורבינה בקוטר קטן יותר. משמעות הדבר שאי אפשר לפתור את הפער באמצעות שינויים באריזה האווירודינמית של המכונית.

ב-2027 מחלקת יחידות ההנעה בראשות אנריקו גואלטיירי צריכה לספק מנוע ללא המגבלות הנוכחיות. זו משימה מורכבת, אך לפרארי יש כעת מאגר נתונים נרחב לקבלת החלטות. השינויים צפויים להיות כה נרחבים שיחידת ההנעה של 2027 תהיה למעשה תכנון חדש לגמרי.