הגובה, הצמיגים והאסטרטגיה: כך ניגשות הקבוצות לגרנד פרי של מקסיקו סיטי

אוטודרומו הרמנוס רודריגס ממוקם בגובה 2,250 מטרים מעל פני הים, פי שלושה מגובהו של אינטרלגוס, המסלול הבא ברשימה. צפיפות האוויר נמוכה בכ-20% לעומת גובה פני הים, ולכן גם כוח האחיזה האווירודינמי ויכולת הקירור יורדים בשיעור דומה. מנועי הטורבו לא מאבדים הרבה הספק, אך הטורבו נאלץ לעבוד קשה יותר, והמירוץ נוטה להפוך למירוץ התשה.

כדי להתמודד עם החום הקבוצות מריצות פתחי קירור גדולים לבלמים ופתחי אוורור נוספים בגוף הרכב, מה שמגדיל את הגרר. במקביל הן משתמשות בכנפיים הגדולות ביותר שיש להן, ובכל זאת צפויה כאן רמת כוח האחיזה הנמוכה ביותר בעונה. אחת האסטרטגיות הסבירה כי יש לחזות כמה זמן כל רכב יימצא בתנועה צפופה, כי נסיעה בעקבות רכב אחר מגבירה התחממות יתר.

בנוגע לצמיגים, הקבוצות מציינות כי הנתונים מאימוני יום שישי מטעים, משום שהמסלול מתחיל נקי מאוד ומשתפר משמעותית לאורך הסוף שבוע. בשנה שעברה כ-60% מהנהגים עצרו פעם אחת ו-40% פעמיים. השנה הרכבים הם C3, C4 ו-C5 ברצף, ולכן הקשיח קרוב יותר לבינוני, ומסלול של בינוני ואחריו קשיח חוזר להיות אפשרי. הרך עדיין צפוי להיות צמיג מירוץ.

עקיפות במסלול קשות, כי האוויר המלוכלך פוגע ברכב הנוסע מאחור באזורים המהירים. ב-2026 אין DRS, ובמקומו הרכב שמאחור מקבל עזרה מאנרגיה חשמלית נוספת. הקבוצות צופות שינצלו כמה שיותר אנרגיה לקראת פנייה 1, נקודת העקיפה המרכזית. כמו כן, בכל שנה היו במקסיקו לפחות מכונית בטיחות או מכונית בטיחות וירטואלית.

סרחיו פרז חוגג בסוף השבוע את המירוץ ה-300 שלו בקריירה, בגרנד פרי הביתי שלו. הוא עוקף את סבסטיאן פטל ועולה למקום השביעי ברשימת ההתחלות בכל הזמנים. לדבריו, הגובה משפיע על הצמיגים, הבלמים והמנוע, ועל הנהגים להתרכז בצמצום החלקה בגלל כוח האחיזה הנמוך.