ניתוח: הפשרה הכואבת של פרארי הכשילה את סוף השבוע בסאו פאולו

הביצועים של פרארי בגרנד פרי של סאו פאולו היו רחוקים מהרמה שהוצגה שבוע קודם לכן במקסיקו סיטי ומהמירוצים הקודמים. לפי ניתוח הפרשן הטכני פאולו פיליסטי, מאפייני אינטרלגוס היו התנאים הגרועים ביותר עבור ה-SF-26.

המקטע האמצעי המפותל של המסלול, יחד עם מקטע אחרון מהיר, יצר שילוב קשה למכונית. כדי לפצות על הגרר הגבוה בחרו מהנדסי פרארי בהגדרות אווירודינמיות עם כוח הצמדה נמוך יחסית. ההגדרות התבררו כלא מתאימות כלל למקטע האמצעי, והמכונית סבלה מתת-היגוי ומאחורי רכב לא יציב.

במקסיקו האוויר הדליל התאים לאווירודינמיקה של המכונית והוציא את המיטב ממנוע מארנלו. הטורבינה הקטנה יותר של המנוע צמצמה בצורה חדה את השהיית הטורבו בגובה 2,240 מטרים, יתרון שלא קיים בגובה פני הים בברזיל. לפי הניתוח, ה-SF-26 אינה מכונית פגומה, אבל המאפיינים האווירודינמיים והשלדה שלה יכולים להסתיר רק חלקית את הפער בכוח המנוע. עם מנוע חזק יותר ההגדרות היו כנראה נוטות לכוח הצמדה גבוה יותר.

גם מזג האוויר החמיר את המצב. הגשם חייב שימוש בצמיגי ביניים, אך הטמפרטורות הנמוכות הן שצמצמו את חלון העבודה של הצמיגים. נמסר כי פרארי הפעילה לחץ אוויר גבוה מהאידיאלי בסט הצמיגים הראשון במירוץ, מתוך ניסיון מכוון לחמם אותם מהר יותר, והצעד התבדה. הלחץ הגבוה הקטין את שטח המגע עם האספלט, העלה את טמפרטורת הפלס והאיץ את שחיקת הצמיגים.

הניתוח מסכם כי המירוץ חשף עד כמה צר חלון הביצועים של פרארי: כדי לפצות על חסר המנוע הוקרבו האיזון הכללי של המכונית וניהול הצמיגים, במנותק מההחלטות של לואיס המילטון על המסלול מול הוראות הצוות.